גברים מסבירים לי דברים
 | |
| מידע כללי | |
|---|---|
| מאת | רבקה סולניט |
| איורים | אנה תרזה פרננדז |
| שפת המקור | אנגלית |
| סוגה |
עיון תאוריה פמיניסטית |
| נושא |
תאוריה פמיניסטית  |
| הוצאה | |
| הוצאה | Haymarket Books |
| תאריך הוצאה | 2014 |
| מספר עמודים | 130 |
| קישורים חיצוניים | |
| מסת"ב | מסת"ב 9781608463862 |
  | |
גברים מסבירים לי דברים (באנגלית: Men Explain Things to Me) הוא ספר מאת רבקה סולניט, משנת 2014. הספר הוא אוסף מאמרים ומסות. המאמר שנושא את שם הספר, ונכתב ב-2008, נחשב למאמר פמיניסטי מכונן, ולמקור לטביעת הלשון "הסגברה" (באנגלית: Mansplaining), שהוא הלחם של המילים הסברה + גבר.[1] בשנת 2020 ראה הספר אור בעברית בתרגומה של תמר משמר[2].
תקציר
[עריכת קוד מקור | עריכה]כל פרק בספר הוא מאמר נפרד, כאשר כולם יחד נותנים הצצה לחייהן של נשים תחת השיטה הפטריארכלית, וכיצד זה משפיע על העולם.
גברים מסבירים לי דברים (2008)
[עריכת קוד מקור | עריכה]המאמר עוסק בהשתקה של נשים, ובאופן ספציפי ברעיון שגברים לכאורה מאמינים שכהנחת יסוד, הם מבינים יותר טוב מנשים, ולא משנה מה הנושא. להתנהלות זו נטבע מאוחר יותר המונח "הסגברה", ולמרות שסולניט לא משתמשת בעצמה במונח, מאמר זה נחשב הבסיס ממנו הוא נבע, מכיוון שסולניט היא הראשונה שתיארה את החוויה עצמה באופן כה פרטני. אנקדוטה שהיא משתפת במאמר הוא על מקרה בו הייתה באירוע חברתי עם אנשי תרבות, והמארח - נדבן עשיר - ניהל איתה "שיחה" בה הוא בעצם השלים גם את החלק שלה בשיחה, לגבי עבודתה כסופרת, כאשר הוא מתייחס ל"ספר" שכתבה, ביחיד, למרות שאמרה לו שכתבה שישה או שבעה ספרים. בהמשך השיחה, הוא שאל אותה אם שמעה על "הספר החשוב מאוד על אדוארד מויברידג'" - במקרה, ספר שסולניט עצמה כתבה. היא ניסתה לומר לו את זה, אבל הוא היה עסוק מידי בלספר לה כמה הספר חשוב. חברתה ניסתה מספר פעמים לומר לו - זאת היא! רבקה כתבה את הספר שאתה מדבר עליו! - אך האיש התעקש לספר להן על הספר "החשוב", עד כדי כך שסולניט כבר השתכנעה שיש ספר אחר שאין היא מודעת לו באותו הנושא. רק אחרי שהחברה אמרה בפעם הרביעית שזהו ספרה של סולניט, קלט האיש את משמעות דבריה, ובסופו של דבר הסתבר שהוא כלל לא קרא את הספר, רק ראה ביקורת עליו בניו יורק טיימס. אך האיש לא ויתר, והמשיך להרצות לשתי הנשים על תוכן הספר.
סולניט מתארת כיצד התנהגות כזו חוזרת על עצמה במרחבים מקצועיים ואקדמיים שונים, וכמה נשים סיפרו לה על חוויות דומות, כאשר המשותף הוא שיש הנחה מובלעת מול גברים שהנשים יודעות פחות על הנושא המדובר, אפילו - כמו במקרה של סולניט - כשהן ממש "כתבו את הספר" בנושא.
במאמר, סולניט מתארת את מגוון הדרכים בהן נשים מושתקות, ועל מספר מקרים בהם נשים הנכיחו מידע חשוב ולא נשמעו, עם תוצאות קשות (למשל במקרה של ביטחון לאומי בנוגע למידע על אל-קאעידה). וכן כיצד בחברה גם נשים וגם גברים כל כך מורגלים לכך, שזה בדרך כלל קשה לשים על זה את האצבע. היא כותבת שהשתקה כזו היא הפרה של חירותן של נשים, ובסופו של דבר ניצול לרעה של כוח. לגרסתה, אם אין לנשים אמינות בעיני גברים, נושאים כמו אלימות, מוות, התעללות, הטרדה, ואונס מוקטנים ונדחפים לשוליים. ולכן, היא מסיקה, ההשתקה היא תופעה מסוכנת.
המלחמה הארוכה ביותר (2013)
[עריכת קוד מקור | עריכה]מסה זו מתמקדת באלימות נגד נשים. בפרט, כיצד נשים נמצאות בסיכון מוגבר להירצח, להיאנס, לעבור התעללות ובאופן כללי לחוות פגיעות בידי בני זוגן. היא מתארת את ההקשרים החברתיים והמשפטיים בהם מתרחשת אלימות מגדרית נגד נשים, וכיצד על אף המספרים המפלצתיים. למשל, משוער כי אונס מתרחש בארצות הברית פעם בדקה, דבר המסתכם במיליוני מקרי אונס בשנה, ואף על פי כך הנושא מטופל כנושא שולי, בו כל פעם מחדש בתי משפט ומחוקקים מוצאים פתח שונה למה הפגיעה נגד סוג מסוים של נפגע - כל פעם סוג אחר - הוא מותר. היא טוענת שהנטייה של החברה והממסד להתייחס לכל מקרה אונס (ואלימות אחרת) כמקרה פרטי ולא כחלק ממכלול של אלימות נגד נשים מתירה בעצם את דמן של נשים ולא מאפשר פתרון לבעיה.
סולניט מתארת גם כיצד הקהילה האינטרנטית מעודדת ומקיימת את הסביבה האלימה, ומדברת על איומי אונס ורצח פומביים וכן מקרים של אונס ורצח פומביים, כדי להאיר את המצב בפועל של נשים ברחבי עולם. היא כותבת על האשמת הקורבן, ועל אינטרסים פוליטיים שמנציחים ואף מקדמים את המצב הקיים.
| עיינו גם בפורטל: | |||
|---|---|---|---|
|
פורטל פמיניזם | ||
עולמות מתנגשים בסוויטת פאר: מחשבות על ה-IMF, אי-צדק גלובלי, וזר ברכבת (2011)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה הוא מאמר תגובה לתביעת האונס של נפיסאטו דיאלו כנגד נשיא קרן המטבע הבינלאומית (IMF) לשעבר, דומיניק שטראוס-קאהן. היא כותבת שה-IMF מנצל מדינות קולוניאליות לשעבר באותו האופן שבו העולם אונס ומנצל נשים ממעמד שוליים, ועושה הקבלה בין העולם לנשים ובין ה-IMF לגברים, אשר מנצלים את כוחם היחסי.
בשבח האיום: מה המשמעות האמיתית של שוויון בנישואים (2013)
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולניט מקדמת בפרק זה את הרעיון שהתגובה האלימה למאבק לשוויון בנישואים (המונח לנישואים חד-מיניים בארצות הברית) על ידי גורמים שמרנים נובע ממקום של מיזוגיניה אידאולוגית. התאוריה שלה היא שנישואים חד-מיניים מאיימים על מוסד הנישואים המסורתי, מכיוון שהם מתקיימים מחוץ לתפקידי מגדר מסורתיים, ומתקיימים כברית בין שווים. שעל פי הלך המחשבה השמרני, זה כל כך מוטמע שהנישואים הם היררכיים, ובהם נשים צריכות להיות כפופות לגברים, ששוויון בנישואים משמעותם שחרור אידאולוגי עבור נשים, ברגע שהאופציה הזו שגלומה בנישואים חד-מיניים תאומץ. סולניט, כמשתמע מהכותרת, מעודדת את קיום האיום-לכאורה, כדי להגיע למצב שלנשים יש שוויון במערכות היחסים שלהן, משהו שהיסטורית לא היה.
סבתא עכביש (2014)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה סוקר את ההכחדה הסימבולית של נשים לאורך ההיסטוריה ותחת החוק. סולניט מתארת כיצד ההיעלמות של נשים היא כמו טוויית הרשת של העולם, בלי להיתפס בו אי פעם. באופן ספציפי, היא סוקרת חוקי נישואים מאנגליה, שם בעיני החוק נשים נחשבו לרכוש בעליהן, אילנות יוחסין שכוללים רק גברים, וכיצד הסטנדרט החברתי של ריתוק של נשים לביתן תורמת למחיקתן מטקסטים היסטוריים ואחרים.
החושך של וולף: לחבק את הבלתי מוסבר (2009)
[עריכת קוד מקור | עריכה]פרק זה עוסק בהשפעה של הסופרת וירג'יניה וולף, ועל ציטוט שלה, "העתיד חשוך, וזה הדבר הטוב ביותר שעתיד יכול להיות, כמדומני". בפני עתיד לא ברור, סולניט כותבת על הפוטנציאל הטמון בלא-נודע, ועל האפשרות לייצור שינוי משמעותי, ושעלינו לאמץ לקרבנו בחדווה את הפוטנציאל הזה, במקום לפחד מאי-הוודאות.
תיבת פנדורה והמשמר האזרחי
[עריכת קוד מקור | עריכה]המסה האחרונה היא שילוב של אזהרה וקריאה לפעולה. סולניט מדגישה שהמאבק על זכויות נשים רחוק מלהסתיים, ומצביעה על מה שהיא מכנה "המשמר האזרחי" באינטרנט, כל אותם אנשים שמקדשים ומנציחים את תרבות האונס, כדי לשמר נשים "במקומן" ולגרום להן לפחד לקחת צעדים קדימה. היא משתמשת בתיבת פנדורה כמטפורה לרעיונות של שוויון וצדק, במובן שברגע שרעיונות אלו משוחררים לעולם מתוך הקופסה דמוית ארון המתים שכולאת אותם, כבר אין דרך להשיבם למקום מחבואם.
סיכום
[עריכת קוד מקור | עריכה]סולניט מתחילה את הספר בנימה מבודחת משהו, כשהיא מתארת את המצבים המביכים שנוצרים כאשר תחושת עליונות גברית פוגשת בבורות, ובכך משתיקה את קולן של נשים, וממשיכה בתיאורים של דיכוי ואלימות היסטוריים ועכשוויים נגד נשים. היא מסיימת בנימה רצינית באומרה, הבעיה העיקרית בהשתקת נשים שיש להן משהו לומר, היא שההשתקה קורה גם כשמה שהן רוצות לומר זה "הוא מנסה להרוג אותי!", כך שלא רק שהאלימות בפועל היא בעיה שחובה עלינו למגר, אלא שהתנאים שמאפשרים את הדיכוי והאלימות הם שקופים לנו, ושלמרות שלכאורה מדובר בבעיה פחות חריפה, עלינו להכיר גם בבעיה זו כדי להגיע ליכולת לטפל בבעיה המוחשית יותר, כי השניים קשורים בקשר הדוק.
ביקורת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הלן לואיס כתבה ב-New Statesman, "סיימתי לקרוא את הספר ומייד רציתי לקנות את כל הפרסומים האחרים של הסופרת. בעתיד, הייתי רוצה שרבקה סולניט 'תסביר לי דברים'".[3] קייט טאטל מעיתון הבוסטון גלוב כתבה שהספר מלא ב"כוח ושנינות".[4] על פי היילי מלוטק מ-The National Post, הספר הוא "כלי שכולנו צריכים כדי למצוא משהו שכמעט אבד".[5] כריסטין סיסמונדו מעיתון The Toronto Star קראה להסגברה סוגיית זכויות אזרח, וגרסה ש"סולניט היא האדם המושלם להסביר לכם את זה". סוראיה צ'מאלי כתבה ב-Salon שהספר הוא "פמיניסטי, מצחיק לעיתים קרובות, כן באופן בלתי מתפשר, וחותך במסקנותיו".[6] קייטי מור מכתב העת Utne Reader כתבה, "האוסף, באורך 124 עמודים, הוא גם קל לקריאה ובה בזמן קשה לקריאה. קל כי כתיבתה של סולניט זורמת באלגנטיות ומלאת חן וזעם - דבר שמעט סופרים מצליחים לעשות; קשה בגלל שלל העובדות המחרידות שמוצבים בפנינו".[7] Kirkus Review תיאר את הספר כ"צר בהיקפו, אך ספר טוב נוסף מפרי עטה של סולניט".[8]
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- תיאור הספר מאת בית ההוצאה לאור
- Men Explain Things to Me - המאמר המקורי
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ "The Essay That Launched the Term "Mansplaining"". New Republic.
- ^ סולניט, רבקה, תרגום: משמר, תמר, גברים מסבירים לי דברים, רמת השרון: אסיה, 2020
- ^ Lewis, Helen (25 ביוני 2014). "Mansplainers anonymous: Men Explain Things to Me by Rebecca Solnit". New Statesman.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Tuttle, Kate (17 במאי 2014). "'The True American,' 'Men Explain Things to Me,' 'The Tale of the Dueling Neurosurgeons,' 'Eating Wildly'". The Boston Globe.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Mlotek, Haley (12 במאי 2014). "Cultural Studies: Here, let me explain mansplaining (and Rebecca Solnit) to you". National Post. אורכב מ-המקור ב-2014-10-22. נבדק ב-2015-12-23.
{{cite news}}: (עזרה) - ^ Chemaly, Soraya (20 במאי 2014). ""Men explaining things to me had been happening my whole life": The author behind "mansplaining" on the origin of her famous term". Salon.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ Moore, Katie (10 ביוני 2014). "Book Review: Men Explain Things to Me". Utne Reader.
{{cite web}}: (עזרה) - ^ "Men Explains Things to Me". Kirkus Reviews. 31 במרץ 2014.
{{cite web}}: (עזרה)
